לחמצן יש גרעין פעיל תמ"ג אחד טבעי, 17O. יש לו ספין 5/2 לכן הוא ארבע קוטבי, נותן סיגנלים רחבים אפילו למולקולות הקטנות ביותר שהופך לרחב מדי להיראות בספקטרומטר רגיל לרזולוציה גבוהה אפילו עבור מולקולות בגודל בינוני. האיזוטופ 17O יש שכיחות טבעית נמוך מאוד של 0.038% בשילוב עם רגישות נמוכה יחסית ולכן הוא הנצפה רק בריכוזים גבוהים (לפחות מולארי) או כאשר הוא מועשר (יקר מאוד, כרגע מעל $1000/mL של H217O, בלי להגיד משהו על חומר יותר מסובך). יש ל-17O טווח היסט כימי רחב מאוד אשר למולקולות קטנות, מפצה חלקית עבור הסיגנלים הרחבים. לכל סוג של סיגנל יש תחום היסט כימי מאפיין (תרשימים 1, 2).
תרשים 1. היסטים כימיים של חמצן בהתאם לסביבתם הכימית
תרשים 2. ספקטרום תמ"ג 17O של D2O (בצד שמאל) ו-CD3OD (בצד ימין)
תכונה | ערך |
---|---|
ספין | 5/2 |
שכיחות בטבע | 0.038% |
תחום ההיסט הכימי | 1160 ppm, בין -1120 ל-40 |
יחס התדירויות (Ξ) | 13.556457% |
חומר יחוס (נקודת אפס יחסית) | D2O |
רוחב פס של חומר הייחוס | 69 הרץ |
זמן התפוגה T1 של חומר הייחוס | שניות 0.02 |
רגישות יחסית ל-1H בשכיחות טבעית | 1.11 × 10-5 |
רגישות יחסית ל-1H כאשר מועשר | 0.0291 |
רגישות יחסית ל-13C בשכיחות טבעית | 0.0650 |
רגישות יחסית ל-13C כאשר מועשר | 171 |
פרמטר רוחב פס | 2.1 fm4 |
הוראת בטיחות: חלק מהחומרים המוזכרים כאן מסוכנים מאוד, יש להתייעץ עם נאמן בטיחות או כימאי לפני העבודה אתם . כאשר החומרים אינם מוכרים על נאמן הבטיחות או הכימאי לחפש בספרות המקצועית מידע בקשר אליהם. הממסים המשמשים לבדיקות תמ"ג הם ברובם דליקים ורעילים. TMS לדוגמא רעיל ודליק, יש להשתמש בכפפות ולעבוד במנדף. במיוחד, D2O רעיל.