תמ"ג לנתן (La)

הוראת בטיחות: חלק מהחומרים המוזכרים כאן מסוכנים מאוד, יש להתייעץ עם נאמן בטיחות או כימאי לפני העבודה אתם . כאשר החומרים אינם מוכרים על נאמן הבטיחות או הכימאי לחפש בספרות המקצועית מידע בקשר אליהם. הממסים המשמשים לבדיקות תמ"ג הם ברובם דליקים ורעילים. TMS לדוגמא רעיל ודליק, יש להשתמש בכפפות ולעבוד במנדף. במיוחד, יתכן שמלחי לנתן רעילים בנוסף לרעילות הנובעת מהאניון: כבוש כפפות מגן.

תמ"ג לנתן

ללנתן (La) יש שני גרעינים ארבע קוטביים פעילי תמ"ג, 138La ו-139La (תרשים 1). הם נותנים סיגנלים רחבים בסביבה סימטרית בתרכובות קטנות. סיגנלים מתרכובות גולות יותר רחבים מדי כדי לראות בספקטרומטר רגיל. ל-139La רגישות בינונית והוא הרבה יותר רגיש מהגרעין הלא רגיש 138La בנוסף 138La נותן סיגנלים רחבים יותר. לכן 139La הוא הגרעין הלנתן המועדף. ללנתן טווח היסט כימי רחב מאוד. משתמשים בתמ"ג לנתן לחקור תרכובות קטנות של לנתן ואם מהירות הרלקסציה חוקרים את הקישור שלו.

תרשים 1. השוואה בין תמ"ג 138La ו-139La עבור LaCl3 (0.01 M) ב-D2O. תנאי הניסוי היו שונים לכל גרעין לכן סיגנל ה-139La אמור להיות פי כאלף פעמים יותר רגיש מהנראה ביחס לסיגנל של 138La

ספקטרום לנתן

לכל סוג של לנתן יש תחום היסט כימי ייחודי (תרשים 2).

תרשים 2. טווחי היסט כימי של תמ"ג לנתן

תווחי היסטים כימיים לתמג לנתן

חזרה לראש העמוד

תמ"ג 138לנתן

138La (תרשים 3) נותן סיגנלים רחבים יותר והרבה פחות רגישים מ-139La. לכן 138La אינו הגרין המועדף.

תרשים 3. תמ"ג 138La עבור LaCl3 (0.01 M) ב-D2O

ספקטרום 138לנתן

חזרה לראש העמוד

תכונות גרעין ה-138La

(הסברים נוספים)

תכונהערך
ספין5
שכיחות בטבע0.090%
תחום ההיסט הכימי‎2200 ppm‌, בין -1600 ל-600
יחס התדירויות (Ξ)13.194300%
חומר יחוס (נקודת אפס יחסית)0.01 M LaCl3 ב-D2O
רוחב פס של חומר הייחוס700 הרץ
זמן התפוגה T1 של חומר הייחוס0.001 שניות
רגישות יחסית ל-1H בשכיחות טבעית8.46 × 10-5
רגישות יחסית ל-1H כאשר מועשר0.0940
רגישות יחסית ל-13C בשכיחות טבעית0.497
רגישות יחסית ל-13C כאשר מועשר552
פרמטר רוחב פס‎120 fm4

חזרה לראש העמוד

תמ"ג 139לנתן

139La (תרשים 4) נותן סיגנלים רחבים פחות והרבה יותר רגישים מ-138La. לכן 139La הוא הגרין המועדף לתמ"ג.

תרשים 4. תמ"ג 139La עבור LaCl3 (0.01 M) ב-D2O

ספקטרום 137בריום

חזרה לראש העמוד

תכונות גרעין ה-139La

(הסברים נוספים)

תכונהערך
ספין7/2
שכיחות בטבע99.91%
תחום ההיסט הכימי‎2200 ppm‌, בין -1600 ל-600
יחס התדירויות (Ξ)14.125641%
חומר יחוס (נקודת אפס יחסית)0.01 M LaCl3 ב-D2O
רוחב פס של חומר הייחוס142 הרץ
זמן התפוגה T1 של חומר הייחוס0.0023 שניות
רגישות יחסית ל-1H בשכיחות טבעית0.0605
רגישות יחסית ל-1H כאשר מועשר0.0606
רגישות יחסית ל-13C בשכיחות טבעית356
רגישות יחסית ל-13C כאשר מועשר356
פרמטר רוחב פס‎54 fm4

חזרה לראש העמוד

מקורות

  1. O. Lutz, and H. Oehler, "Lanthanum-138 and lanthanum-139 nuclear magnetic resonance studies", J. Magn. Reson., 37, 261-267 (1980).
  2. V. P. Tarasov, G. A. Kirakosyan, Y. A. Buslaev, S. V. Trots, and V. T. Panyushkin, "Lanthanum-139 NMR study of aqueous dimethylformamide solutions", Koordinat. Khim., 11, 913-917 (1985).
  3. S. H. Eggers, and R. D. Fischer, "Preparation and lanthanum-139 NMR characterization of tris(cyclopentadienyl)bis(cyclohexyl isonitrile) lanthanum (III)", J. Organometal. Chem., 315, C61-C63 (1986).
  4. M. Adam, E. T. K. Haupt, and R. D. Fischer, "Lanthanum-139 NMR spectroscopy of organolanthanum(III) complexes. Part IV. Lanthanum-139 NMR : investigations on organolanthanum compounds", Bull. Magn. Reson., 12, 101-103 (1990).
  5. A. F. Savost'yanova, V. V. Trachevskii, and V. S. Kuts, "Magnetic resonance characteristics of lanthanum dithiocarbamates" Koordinat. Khim., 17, 417-421 (1991).
  6. H. Windisch, J. Scholz, R. Taube and B. Wrackmeyer, "139La-NMR-spectroscopy of allyl lanthanum (III) complexes", J. Organometal. Chem., 520, 23-30 (1996).
  7. Y. Israeli, and C. Detellier, "Multinuclear magnetic resonance study of the complexation of lanthanum (III) by D-glucitol and ribitol in aqueous solution", Carbohyd. Res., 297, 201-207 (1997).
  8. T. Yaita, D. Ito and S. Tachimori, "139La NMR relaxation and chemical shift studies in aqueous nitrate and chloride solutions", J. Phys. Chem. B, 102, 3886-3891 (1998).

חזרה לראש העמוד

לנתן, שירות התמ"ג שלנו, 138La, תכונות 138La, 139La, תכונות 139La, מקורות, תמ"ג 1D, שיטות תמ"ג, תזרה לדף הבית

©Roy Hoffman and Yair Ozery, The Hebrew University, Revised 2011-07-26T16:03+03