תמ"ג רודיום (103Rh)

הוראת בטיחות: חלק מהחומרים המוזכרים כאן מסוכנים מאוד, יש להתייעץ עם נאמן בטיחות או כימאי לפני העבודה אתם . כאשר החומרים אינם מוכרים על נאמן הבטיחות או הכימאי לחפש בספרות המקצועית מידע בקשר אליהם. הממסים המשמשים לבדיקות תמ"ג הם ברובם דליקים ורעילים. TMS לדוגמא רעיל ודליק, יש להשתמש בכפפות ולעבוד במנדף. במיוחד, מלחי רודיום רעילים: כבוש כפפות מגן.

תמ"ג 103Rh

לרודיום (Rh) יש גרעין תמ"ג פעיל אחד, 103Rh עם טווח היסט כימי רחב מאוד. הגרעין בעל ספין חצי ונותן סיגנלים רחבים מאוד אבל יש לו רגישות נמוכה מאוד (תרשים 1). בדרך כלל מבצעים תמ"ג 103Rh דרך פרוטונים עם התאמה בין גרעינית (תרשים 2).

תרשים 1. ספקטרום תמ"ג 103Rh של תרכובת דו-רודיום שמראה צימוד ל-31P

ספקטרום רודיום

תרשים 2. אבחנת 103Rh בעקיפין בעזרת 2D HMQC של תרכובת דו-רודיום שמראה צימוד ל-31P

ספקטרום רודיום בעקיפין

לכל סוג של רודיום יש טווח היסט כימי (תרשים 3).

תרשים 2. תחומי היסט כימי עבור תמ"ג רודיום

היסט כימי של רודיום

משתמשים בתמ" ברודיום לחקור תרכובות רודיום המשמשים כקטליזטורים במחקר ובתעסייה. טווח היסט הכימי הגדול מאוד מביא להיסט כימי של רודיום להשתנות הרבה עם איזומרת ממס וריכוז. רבים מתרכובות רודיום מראים התנהגות דינמית שניתן לחקירה בתמ"ג.

רודיום מראה פיצולים על ידי גרעינים אחרים, 1H, 13C, 31P, וכו'. צימוד חד-קשרי ל-31P תלוי בגורמים רבים (כמו מצב חימצון הפרעה סטרית ומספר הקישורים) ונע בין 20 עד 375 הרץ. צימוד חד קשרי ל-15N בסביבות 24 הרץ ול-13C בין 15 ל-70 הרץ. צימוד ערוכת תווך לפרוטון מספיקות לאפשר גילוי בעקיפין של רודיום בעזרת התאמה בין גרעינית (תרשים 2).

חזרה לראש העמוד

תכונות גרעין ה-103Rh

(הסברים נוספים)

תכונהערך
ספין1/2
שכיחות בטבע100%
תחום ההיסט הכימי‎12493 ppm‌, בין -10436 ל-2057
יחס התדירויות (Ξ)3.186447%
חומר יחוס (נקודת אפס יחסית)Rh(acac)3 (רווי) ב-CDCl3
רוחב פס של חומר הייחוס14 הרץ
זמן התפוגה T1 של חומר הייחוסשניות 1
רגישות יחסית ל-1H בשכיחות טבעית3.17 × 10-5
רגישות יחסית ל-1H כאשר מועשר3.17 × 10-5
רגישות יחסית ל-13C בשכיחות טבעית0.186
רגישות יחסית ל-13C כאשר מועשר0.186

חזרה לראש העמוד

מקורות

  1. W. von Philipsborn, Pure Appl. Chem., 58, 513 (1986).
  2. B. E. Mann In Transition Metal Nuclear Magnetic Resonance, Pregosin PS (ed.). Elsevier: Amsterdam, 1991; 177
  3. W. von Philipsborn, Chem. Soc. Rev., 28, 95 (1999).
  4. J. M. Ernsting, S. Gaemers and C. J. Elsevier, "103Rh NMR spectroscopy and its application to rhodium chemistry", Magn. Reson. Chem, 42, 721–736 (2004).

חזרה לראש העמוד

רודיום, שירות התמ"ג שלנו, 103Rh, תכונות 103Rh, מקורות, תמ"ג 1D, שיטות תמ"ג, תזרה לדף הבית

©Roy Hoffman and Yair Ozery, The Hebrew University, Revised 2011-10-26T014:20+02